לפני שנים רבות כשהייתי ילדה קטנה כבת תשע הכנתי עוגת שוקולד. העוגה הראשונה שלי. הקפדתי על כל שלבי ההכנה, אבל מסתבר ששכחתי מרכיב אחד. העוגה יצאה נמוכה, דחוסה, ואפילו גמישה עם מרקם של גומי. וטעם נוראי. מיד כשהיא יצאה מהתנור תהיתי מה גרם לכך, וכשעברתי שוב על המתכון גיליתי ששכחתי את אבקת האפייה.
מבחינתי- זה היה אסימון שנפל: באפייה יש השלכות מאוד ברורות לתהליך ההכנה ולמרכיבים הנכנסים. מאז רציתי רק להבין יותר למה כל מרכיב תורם למוצר, אילו מרכיבים ניתן להשמיט, אלו להוסיף ועוד. המשכתי לעסוק באפייה יותר ויותר, מפתחת את רפטואר העוגות והמוצרים שלי, קוראת עוד ועוד באינטרנט ולומדת עוד בכל יום.
מאז עברו הרבה מים בירדן. סיימתי תיכון, סיימתי תואר ראשון, והתחלתי לחפש עבודה מתוך החינוך עליו גדלתי- למצוא עבודה טובה כשכירה, לעבוד בה ברצינות בין אם אוהבים אותה או לא, ולהביא כסף הביתה. מצאתי עבודה בהוראה בלתי פורמלית, ועבדתי בה שנים. נהניתי כל כך להעביר מידע באופן בלתי פורמלי, לתת מענה ותמיכה לתלמידים, ולהביא אותם להישגים חדשים.
אבל זה לא היה מספיק.
אז אחרי שנים של התחבטות החלטתי ללכת ללמוד באסטלה, ושם גיליתי עולם חדש של ידע, ועשייה, והבנה. נשארתי בעבודתי כשכירה, בהנגשת החומר הלימודי לתלמידיי.
אבל זה עדיין לא היה מספיק.
אז פתחתי קבוצה בפייסבוק בשם “אפייה וקונדיטוריה – ask it, bake it” שנועדה לתת מענה לכל שאלות האפייה שיש, לספק טיפים ותמיכה. וזה היה מדהים. מול עיניי צמחה קהילה קטנה ואיכותית שכל רצונה הוא לתת ידע ועזרה לכל מי שצריך. זה מילא לי את שעות הפנאי לאחר העבודה, וסיפק לי בית וירטואלי.
אבל זה עדיין לא היה מספיק.
אז אחרי שנים של צפייה בבעלי כעצמאי עם כוח בלתי נלאה, עם אומץ של מטפס הרים, עם נחישות של רץ מרתונים ועם הנאה של עשייה עצמית, החלטתי שהגיע גם זמני.
שילבתי את שתי האהבות שלי- אפייה וידע, והוראה בלתי פורמלית – על מנת ליצור מערך סדנאות מיוחד שבו אוכל להדביק את כולם בשיגעון שלי.
מקווה שתהנו.
תפריט